ריצוף בטון מפרט טכני

הכנת התשתית:

לפני כל יצירת ריצוף בטון יש לעיין במפרט טכני והוא: חפירה או מילוי השטח בהתאם לקיים והתאמה לתכנון. יצירת  תשתית לא פעילה (חומר מחצבה, כורכר, חול). עובי השכבה ייקבע בהתאם לסוג הקרקע באתר. השכבה הנ”ל מפולסת בגבהים ובשיפועים הדרושים. תיעול השטח והכנסת שרוולי מים, ניקוז, חשמל ואלמנטים שונים. קיבוע תאי ביוב בגבהים הנכונים, סתימת התיעול, יישור סופי והידוק בשכבות. יצירת גבולות שטחי הריצוץ בהתאם לתכנית תוך כדי שמירה קפדנית על השיפועים הדרושים כהכנה ליציקת משטח בעובי של כ-10 ס”מ.(לא פחות מ-6 ס”מ).
ריצוף בטון מוטבע הנו יציקת בטון על גבי רשת ברזל או רשת סיבי זכוכית מצופה שלא יזוז או ישקע באופן מוגזם, כל עוד לא יתערערו התשתיות עליו הוא יצוק (כבכל משטח על קרקעות פעילות אין כל אפשרות למנוע תזוזה מוחלטת).
הסיבות העלולות לערער את התשתיות:
זרימת מים אשר יחדרו תחת למשטח ו/או התשתיות, כגון צינור מים או ביוב שנבקע. מי גשמים שאינם מנוקזים באתר או מי גשמים המנוקזים כך שהם סוחפים את התשתית.
יש לוודא שכל שינוי שיעשה (חפירות, בנייה נוספת וכדומה) באתר במשך השנים לא ישנה את מצב התשתית תחת המשטח.

ריצוף חוץ

אופן ביצוע ריצוף בטון מוטבע:

יציקת בטון  מלט מלא (בטון מבוקר ב-30 או ב 20 רדי בומנייט) בתבניות על גבי רשתות ברזל במרווחים של 20X20 ס”מ או רשת סיבי זכוכית במרווחים של  4X4 ס”מ. פילוס ויישור הבטון בגבהים הנכונים בהתאם לתבניות. החדרת אבקת צבע מקשיח על פני משטח הבטון בכמות של כ-5-3 ק”ג למ”ר (תלוי במספר גורמים כמו הגוון הנבחר שקיעת הבטון, לחות האוויר). האבקה מורכבת מחומרים נוגדי שחיקה וספיגה, מלט, חול פיגמנט הגוון הנבחר ומוספים שונים. כל זאת כאשר פני הבטון עדיין לחים. החלקת המשטח ועיגול פינות ע”י ערכת כלים ייחודיים ולבסוף הטבעה בלחץ מבוקר בערכת החותמים הנבחרת. לאחר שלב זה אין לדרוך על המשטח ואין להשקותו במשך 1-3 ימים.
אשפרת הבטון נעשית ע”י אבקת צבע נוספת המפוזרת על פני המשטח לפני ההטבעה. לאחר פירוק התבניות תיאסף האבקה העודפת, הריצוף יחולק ע”י ניסור [תמונות ניסור מבוקר] ויצור תפרי התפשטות במקומות הנדרשים.  עומק הניסור הוא כ-2.5 ס”מ המהווים את החוליה החלשה במשטח והם יהוו את בקרת הסדיקה למנוע סדקים אקראיים. פני השטח העליון יישטפו במים בלחץ גבוה. לאחר סילוק המים וייבוש המשטח, מתבצעת פעולת האיטום ע”י מריחת נוזל איטום (סילר). הנוזל יוצר ציפוי דק של חומר אקרילי המגן על המשטח מפני שמן, משחת סיכה, חומצות ומלחים. הציפוי מונע חדירת לכלוך לתוך פני השטח. [פיגמנט של חול אדום חמרה חודר דרך הסילר] פעולה זו מקנה למשטח מראה רטוב וברק עדין (עד כמה שניתן).

שמירה על תקינותו ויופיו של הריצוף

בכל עת בעתיד יש אפשרות להבריש או לרסס על המשטח נוזל איטום (סילר) מחדש. הציפוי מאפשר אחזקה יומיומית קלה ע”י מטאטא בלבד. שכבת האיטום עמידה בפני פגעי מזג האוויר למשך שנים רבות כאמור יש אפשרות לחזור על פעולה זו לאחר שנים בכל עת. פני המשטח, המרקם והגוון, עמידים מאוד והגוון אינו משנה את צבעו. בשל הגימור הגבוה, באזורים מסוימים שבהם המים קשים, שטיפות מרובות במי ברז אינן מומלצות עקב האבנית המרובה העלולה לשקוע על פני המשטח. רצוי מאוד לנגב שאריות מים אלו (כאמור ניקוי במטאטא). יש למנוע לחלוטין בואם של: טיח, סיד, חומרים חומציים, אדמת חמרה רטובה או לחה למיניה במגע עם פני משטח לא מטופל. (סעיף 3 מתייחס לכל משטחי האבן והשיש טבעיים וכמו כן למשטחי אבן מבוססי מלט)